|
|
|
|
|
|
החמור הזקן כבר לא יכול לסחוב. התרנגול כבר לא מתעורר בזמן. בעל החווה לא מוצא בהם יותר תועלת. מי שאין בו יותר תועלת נפטרים ממנו, כך הוא אומר. שני החברים הקשישים מחליטים לעזוב לפני שיהיה מאוחר מידי. הם משאירים מאחור את החווה שבה חיו כל חייהם ויוצאים לדרך חדשה. לעשות את הדבר היחיד שעוד נותר להם - לשיר. בדרך מצטרף אליהם כלב זקן שלא מצליח לצוד ויחד הם מקימים להקה. להקה של זמרים זקנים. הם הולכים לחפש להם מקום שבו ירצו בהם. מקום שבו אין אדונים ואין חוות. מקום שבו יש להם מקום. הם יעברו הרפתקאות, יתווכחו, יצחקו, יריבו, יעירו לחיים אהבות ישנות ויגלו שגם אם הרגליים כבר לא משהו, כל עוד הגרון יכול לשיר, הכל עוד יכול לקרות.
|
אין תאריכים עתידיים
|
|
|
|
|
.jpg)
